מתוך תל"ם – ידיעון התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, כסלו התשמ"א, דצמבר 1980
היום נמצאים כ-350 חניכים וחברי גרעינים בתנועת תל"ם-נוער. כרבע ממספר זה הם חברי גרעינים, המיועדים ליהל וליהל ב',1 ופעילותם היא בשלבים השונים של המסלול בנח"ל. כשליש נוסף מצויים בחוג הגדול ביותר שלנו – בחיפה, והיתר מרוכזים בחוגים קטנים יותר – בירושלים, תל-אביב, באר-שבע, כפר הנוער בן-שמן וביה"ס החקלאי "אשל הנשיא".
כבר לפני שלוש שנים הציע רבה של תל"ם-נוער, טוביה בן-חורין, לאחד את כל החוגים והגרעינים לתנועה אחת. כותב שורות אלה גוייס מאיחוד הקבוצות והקיבוצים לסייע במטרה זו, ולנסות להקים תנועת נוער של "ממש", החל בשכבות הצעירות. הדבר מלווה בנסיונות בכמה וכמה כיוונים.
עיקר המאמץ שלנו בשנה החולפת, הוקדש להיווצרות תודעה תנועתית, לחוויה של "יחד", שבלעדיה לא יכולה תנועת נוער אמיתית להתקיים. לשם כך הפעלנו באביב מחנה כלל-תנועתי בקיבוץ יהל לחמישה ימים, וכוונתנו לחזור על כך בחנוכה השנה. כמו-כן קיימנו במשך הסתיו מספר כינוסים ארציים על בסיס זה. כמובן, מחנה הקיץ בכפר סילבר קידם מטרה זו גם כן, בעיקר לשכבות הצעירות. וחשוב מכל, הנהגנו ישיבת צוות הדרכה כל שבועיים, וניתן לציין כי היום יש חבר מדריכים כלל-ארצי.
תנועת הנוער כקהילה עצמאית
לא די בהיווצרות תודעה תנועתית. הדבר מחייב מסורת של אחריות חברי התנועה לניהולה ולקביעת מדיניות בה. ההשלכה היא ברורה – תנועת נוער עצמאית.
הספקנו השנה לקיים שתי מועצות חינוכיות בהשתתפות כארבעים חניכים, נציגי החוגים ומדריכים. ניתן לציין, כי במועצה החינוכית מתגבש והולך תהליך דמוקרטי של קביעת "הלכה" לתל"ם-נוער, לפחות באירועים הארציים. דבר זה ממחיש גם את האחריות שהמדריכים והחניכים נושאים בה. תנועת הנוער מתפקדת במידה מסויימת כקהילה עצמאית, ועל כן ניתן לראות בתנועת הנוער היום קהילה נוספת, במסגרת התנועה ליהדות מתקדמת.
תקוותנו היא, שהפעילויות וההתנסויות השונות ב"קהילת" תל"ם-נוער תשמשנה הכשרה למנהיגות העתיד של תל"ם בארץ, בקהילות בערים ובקיבוצים, ואולי אף נצליח לחדש דגמים חברתיים נוספים, שבהם ניתן יהיה לחוות יהדות מתקדמת.
1יהל ב' – קיבוץ לוטן העתידי