|
|
7 חברותא - איגרת מס'
."באין חזון ייפרע עם", משלי כ"ט:י"ח |
| מכתב פתוח לשרת החינוך, לימור לבנת |
כ"ח אדר תשס"א - 23 מרץ 2001
לכבוד שרת החינוך לימור לבנת
ראשית, איחולי הצלחה לך ולמנהלת הכללית החדשה, רונית תירוש, בתפקידיכן החדשים. אנחנו רואים
בכן שליחות בחזית המאבק על אופיינו כמדינה יהודית-ציונית ודמוקרטית בהווה ובעתיד.
עמותת "חברותא - חזון לישראל" שותפה לדאגתך מפני שחיקת ערכים יהודים-ציוניים במקומותינו.
אנחנו כמוך שוללים את המגמה ה"פוסט ציונית" להמעיט במושגים כגון שליחות, יחוד וציונות כמונחים
ערכיים המהווים אבני יסוד בזהותנו הלאומית. מובן לנו כי אין אחדות דעים בדבר דרכי המימוש של
ערכים אלה. אכן, "הרבה פתחים למקום" וזה חלק מן השיג והשיח בחברה דמוקרטית.
יישום המלצות ועדת "שנהר" ו"קרמניצר"
לדעתנו, אחד המפתחות לקידום הנחלת ערכים יהודים-ציוניים-דמוקרטיים הוא יישום נמרץ יותר ונרחב
יותר של המלצות הועדה לבדיקת לימודי היהדות בחינוך הממלכתי (ועדת "שנהר"). המלצותיה פורסמו
ב- בחוברת, עם ועולם: תרבות יהודית בעולם משתנה. המלצות הועדה שהוקמה לבדוק "חינוך
לאזרחות לכלל תלמידי ישראל" (ועדת "קרמניצר") משלימות את המלצות ועדת "שנהר" מנקודת ראות של
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. המלצות ועדת "קרמניצר" פורסמו ב- בחוברת להיות
אזרחים. ואמנם הוקמה יחידה במזכירות הפדגוגית על מנת לקדם את הנושא ואף הוכנו תכניות רבות.
אנחנו מכירים בניצני המגמות החיוביות שהחלו אך אין בכך די.
נראה לנו כי עומדות בעיות בארבעה תחומים כאבני נגף ליישום מהיר ויעיל של ההמלצות הועדות
הנ"ל.
1. מסורת מרכז אירופאית של התמקצעות ברוב הקתדרות במדינת ישראל על פי דיציפלינות מתוחמות:
היסטוריה, תנ"ך, תושב"ע, ספרות, לימודי א"י, לימודי הסביבה. חשיבה זו מושרשת במערכת החינוך על
ידי מינוי מפקח ראשי לכל מקצוע. מתוך כך, נפגעת במיוחד האפשרות לעשות קישורים ערכיים בין
המקצועות. החלופה היא חינוך ולימוד "רב-זרמי" אשר פותח בארה"ב. (education confluent)
2. לרוב, לא נמצאה דרך לחבר בין ערכים ובין תוכניות הלימוד הקיימות המשמשות את המוני
המורים המלמדים ומחנכים בשטח. בפרט, לא פותחו השתלמויות למורים המגשרות בין חינוך ערכי ובין
הלימוד בתכניות הנהוגות כעת במקצועות השונים.
3. פותחו תכניות מיוחדות להכשרת מנהיגות חינוכית למקצועות היהדות (למשל: תכנית "רביבים")
ואנו מחייבים זאת. אולם, במקביל להכשרת "רופאים מומחים" בעתיד, המערכת זקוקה שהעושים במלאכה
החינוכית כעת יוכשרו בהמוניהם לפחות לרמה של "חובשים" על מנת להתמודד עם המצב החמור הקיים
בשטח בכל האמור לגבי חינוך יהודי-ציוני-דמוקרטי. אך לא די בהשתלמויות. צריך לשבץ שעות
ללימוד תרבות יהודית (בראיה ציונית) בתכנית הלימודים הרגילה. להוסיף שעות כאלה כשעות
ייחודיות פירושו תכנית בעיקר לעשירים ולא להמוני ילדי ישראל.
4. המלצה חשובה של ועדת "שנהר" הייתה כי יש להכשיר מורים "ממלכתיים" ללמד נושאים הקשורים
לתרבות היהודית. אנחנו שוללים את המגמה לשבץ בנות מהשרות הלאומי (שומרי מצוות) בבתי ספר
ממלכתיים כתחליף למורים מהמגזר הממלכתי. מגמה זו פוגעת במעמד המורים ומחלישה את האופציה של
הזדהות עם תרבות יהודית יצירתית אשר אינה מקבלת סמכות הלכתית.
נראה לנו כי על משרד החינוך ברמת השרה והמנהלת הכללית לגלות מנהיגות על מנת לאפשר שינוי
מהותי. אנחנו ב"חברותא--חזון לישראל" נשמח להיפגש אתך, עם המנכ"לית ו/או יועציך על מנת
להציע רעיונות מעשים כיצד להאיץ בביצוע ה"והיגדת לבנך ולבתך" כלומר המסר
היהודי-ציוני-דמוקרטי במערכת הקיימת.
בברכת חג שמח
ד"ר מיכאל לבני
יו"ר "חברותא - חזון לישראל"
האוניברסיטה העברית בירושלים - הפקולטה למדעי הרוח
הר צופים, ירושלים 91905
This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. - דאר אלקטרוני ,02-5883452 ,02-883461 :טלפונים
"תכנית "רביבים
תכנית מצטיינים להכשרת מורים למדעי היהדות
בבתי ספר על יסודיים ממלכתיים ברוח המלצות דו"ח ועדת שנהר |
מסלול הלימודים: הלימודים יתפרסו על פני ארבע שנים (שנת לימודים היא אחד עשר חודשים). במהלך
שנת הלימודים השלישית בתכנית יקבלו התלמידים תואר בוגר במדעי היהדות. בסיום הלימודים יוענק
לבוגרים תואר מוסמך במגמת הוראה באחד ממקצועות מדעי היהדות. יידרשו הישגים גבוהים למעבר משנה
לשנה בתכנית.
מועמדים בעלי נתוני קבלה גבוהים, מודעות חברתית וכישורי מנהיגות, שיש להם יכולת ביטוי טובה
בכתב ובע"פ, מוזמנים להציג את מועמדותם.
תלמידי התכנית יהיו פטורים מתשלום שכ"ל ואף יקבלו מלגות קיום. מתן תמיכה זו מותנה בהשתתפות
המלאה של התלמיד/ה בכל מרכיבי התכנית. על התלמיד/ה להימנע מעבודה בשכר במהלך כל תקופת
הלימודים בתכנית.
|
|
| יישום דו"ח שנהר-קרמניצר מנקודת מבט חברתית |
|
בהמלצות של ועדת שנהר (בנושא לימודי היהדות במגזר הממלכתי) וועדת קרמניצר (בנושא לימודי
האזרחות) לכשעצמן אין שום התייחסות לתהליך ההפרטה של מערכת החינוך. באופן עקרוני המלצות
שנהר- קרמניצר יכולות להיות מיושמות באופן שיחזק את מערכת החינוך הציבורית או יחליש אותה.
בפועל - מכיוון שאנו נמצאים בתהליך מואץ של הפרטת המערכת נוצר מצב שבו היישום של דוחות
שנהר-קרמניצר מהווה עוד נדבך (לא מרכזי) בהחלשת מערכת החינוך הציבורית ובהאצת ההפרטה.
מה רע בהפרטה של מערכת החינוך?
מדינת ישראל נמצאת מזה כעשרים שנה בתהליך של צמצום מדינת הרווחה. צמצום האחריות החברתית
מתבטא בין היתר בירידה בהיקף השירותים בתחומי החינוך, הדיור, הבריאות והרווחה. כך נוצר מצב
שבשנים האחרונות מערכת החינוך ממומנת במידה רבה מכספי ההורים. ככל שמגמה זו מתחזקת כך גדל
הפער בין ילדים שהוריהם יכולים לשלם עבור החינוך לילדים שהוריהם לא יכולים לשלם עבור חינוך
והם מקבלים לכן פחות חינוך. פחות חינוך פירושו: פחות שעות בבית הספר ובגן, פחות שנים במערכת
החינוך (יש ילדים שנכנסים אליה רק בגיל 5 והם כבר בפיגור התפתחותי עצום לעומת ילדים שנכנסו
למסגרת בגיל 3), יותר ילדים בקבוצה או בכיתה, מורים פחות טובים ופחות סיכויים להשיג תעודת
בגרות.
תהליך ההפרטה מזין את עצמו
ככל שהמשאבים הציבוריים המופנים לחינוך קטנים (פחות תקנים, פחות שעות, פחות שנים במערכת של
חינוך חובה לכל) כך גדל הצורך והלחץ של ההורים בעלי היכולת על המערכת לאפשר להם להשלים את
החסר מכספם. האופן שבו הורים בעלי יכולת מממנים את החינוך הוא על ידי רכישת שירותים באופן
פרטי לחלוטין (קייטנות, מעון בגיל הרך, צהרונים וכד') וגם על ידי שילוב בין כספי ציבור לכסף
פרטי . למשל: בית ספר "ייחודי" מקבל תקן של מורה ל-41 ילדים ממשרד החינוך וההורים מממנים
מכספם מורה נוספת. באופן כזה ילדים בעלי נטיות "אמנותיות" או "מדעיות" או ילדי "תל"י" זוכים
ללמוד בכיתות יותר קטנות מילדים בבתי ספר "רגילים". הצרכים של ההורים בעלי ההכנסות הנמוכות
וילדיהם אינם פחותים אולם בהעדר אלטרנטיבה הם נשארים במסגרת השירותים הציבוריים (במקרה זה
בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים). להורים מהשכבות החלשות יש פחות כוח להיאבק עם הממסד על
הקצאת המשאבים. דבר זה מחליש עוד יותר את המערכת הציבורית ונוצר מצב שבו "שירותים לעניים הם
שירותים עניים". וחוזר חלילה.
מה הקשר בין תהליך ההפרטה ויישום דו"ח שנהר-קרמניצר?
חלק מהמגמות של תגבור לימודי היהדות מתבצע בשילוב של כספי הורים או תרומות פרטיות ומשתלב
בתהליך ההפרטה. אתן שלוש דוגמאות:
1. כאשר דו"ח שנהר קבע שיש לתת שעות למערכת החינוך לשם לימודי התרבות היהודית לא הוסיפו את
השעות האלה באופן אוניברסלי לכל המגזר הממלכתי. הוספת שעות באופן אוניברסלי והכשרת המחנכים
ללמד את התחום היא השקעה כספית גדולה מאוד. לכן, יישום דו"ח - שנהר קרמניצר נעשה על ידי
הקצאת משאבים לארגונים בעלי מחויבות לנושא. הארגונים והעמותות הם גורם חיצוני שנכנס לבית הספר
ומחליף את המורה. הוספת כל מיני תכניות שבהן "מומחים" חיצוניים נכנסים לבית הספר ומלמדים
בכיתות זולה יותר למערכת מהוספת שעות של מורים מקצועיים. עם זאת, אין לי ספק שהדבר מחליש את
המורים ואת
מעמדם ולא מחזק את הצוות החינוכי ואת יכולתו ללמד תרבות יהודית או אזרחות כמו במקרה של יישום
שנהר- קרמניצר) או אמנות (כמו במקרה של חוגי קרן קרב).
2. בתי הספר תל"י (הקונסרבטיביים או הרפורמים) הוקמו מתוך כוונה מוצהרת לתגבר את לימודי
היהדות לאותם תלמידים שהוריהם רוצים בכך. בפועל - האפשרות לשלוח ילד לבית ספר תל"י מצטרפת
לאופציה לשלוח אותו לבית ספר ייחודי לאמנות או לדמוקרטיה או למדעים. (חלק ניכר מההורים מודים
בכך שהמניע להצטרף לתל"י הוא הרצון "לתת חינוך טוב לילד" ולאו דווקא המחויבות ליהדות).
האוכלוסיות החזקות מתקבצות בבתי הספר הייחודיים ומממנות מכספן ומכספי הקרנות התומכות בכך
שירותים נוספים לילדיהן. כל השאר נשארים בבתי הספר ה"רגילים" ומקבלים פחות חינוך.
3 גם בתהליך ההכשרה של מורים ומנהלים לעבודה בנושא יישום דו"ח שנהר חלוקת המשאבים אינה לוקחת
בחשבון את הממד החברתי. אם נבחן תכנית כמו "פרויקט רביבים" של מכון מנדל והאונ' העברית נראה
שסכומי עתק מושקעים בהכשרה של האנשים הלא נכונים להוראה ברוח דו"ח שנהר. לכאורה התכנית
מיועדת להכשיר מורים מצטיינים בתחום התרבות היהודית. למעשה דווקא היותם של המשתתפים מצטיינים
כל כך מקטינה את הסיכוי שהם יהיו מורים. הגורם המשבץ אנשים למקצוע ההוראה (ולשאר המקצועות
בחברה ) הם בראש ובראשונה כוחות השוק ולא מכון מנדל או חזון אידיאליסטי ככל שיהיה.
לתלמידי "רביבים" בעלי תעודות הבגרות המצטיינות והציונים הגבוהים בפסיכומטרי יש אפשרויות
רבות לעבודה במשרות מעניינות ומתגמלות. הסיכוי שאנשים אלה יבחרו בקרירה של הוראה כל עוד מעמד
המורה בישראל הוא כפי שהוא - אינו משמעותי. מוטב היה אילו הוקדשו סכומי הכסף המוקדשים
ל"תכנית רביבים" בהכשרה מקצועית ותיגמול עבור הוראת התרבות היהודית למורות העובדות בשטח.
מורות אלו (מכוונות על ידי כוחות השוק) בחרו בקרירה של הוראה וכל השקעה בהן היא השקעה משתלמת
בחינוך ילדי ישראל בפועל.
אסנת אלנתן היא מנהלת "המרכז ללמידה שיתופית", העמותה ליד קיבוץ תמוז, בית שמש.
מילה אחרונה מאת העורך
כבר באיגרת 5 (כסלו תשס"א) הצגנו את השאלה הרעיונית המרכזית העומדת היום בפני עם ישראל בארצו
-- האם מדינת ישראל היא מדינה ציונית או שמא, הגענו לשלב "פוסט-ציוני"?
רוב חברי "חברותא" פעילים בחינוך יהודי-ציוני. מתוך כך החלטנו להתמקד בישום המלצות ועדות
שנהר-קרמניצקי. החלטה זו קדמה למינויה של שרת חינוך, לימור לבנת, אשר כרתה על דגלה ההתמודדות
עם ה"פוסט-ציונות."
על אף ההסתייגות של כמה מחברינו מההשלכות החברתיות (ויש דברים בגו) בתכנית "רביבים", אנחנו
נעודד צעירים השוקלים את דרכם לבחון אופציה זו. כל קוראינו מוזמנים להפיץ מידע אודות התכנית
לבני 18 ומעלה המוכרים להם.
פתחנו תלם. טרם העמקנו בו. מה קורה במגמת "תגבור לימודי היהדות" (תל"י)? כיצד נשלב חינוך
ערכי (איזה ערכים?!) בתכנית הלימודים המצויה? מהן סוגיות מקצועיות העומדות בפני המבקשים לקדם
את החינוך היהודי-ציוני?
המשך יבוא. ובינתיים--חג שמח!
מיכאל לבני
המערכת: עורך-ד"ר מיכאל לבני (קב' לוטן); אסנת אלנתן (קב' תמוז-בית שמש); בנימין מאור (הוד השרון); אופק מאיר (חיפה).
www.chavruta.org.il :כתובת המערכת: חברותא - חזון לישראל, קיבוץ לוטן, ד.נ. חבל אילות .88855 אתר
|
|