2000 פברואר
אדר א' תש"ס
1 'חברותא - איגרת מס
"באין חזון ייפרע עם", משלי כ"ט:י"ח.

 מבט אל עם ישראל - כיצד לחזק שותפות ציונית
מאת : מיכאל לבני

 

זאת כותרת למאמינים כי אנחנו עם אחד ושיש תכלית ציונית בשותפות בין העם
בארצו לבין העם בתפוצות. זאת כותרת לאלה המקבלים את תכנית ירושלים
(ראה להלן) -- יהיה הדרש שלהם על תכנית זו אשר יהיה.

צו השעה לעם ישראל הן בחירות ישירות להסתדרות הציונית העולמית.
עמותת "חברותא-חזון לישראל" מצדדת בבחירות להסתדרות הציונית העולמית.
הנפרדות מהבחירות לכנסת. כל רשימה/גוף חברה בהסתדרות הציונית תהיה זכאית
להשתתף בבחירות אליה. זכות בחירה תינתן לכל אזרח יהודי בישראל אשר יחתום
על תכנית ירושלים.


אכן, נסיונות לשיתוף ונסיונות לקרוב נעשים כבר כעת.
בממשלה--שר, הרב מיכאל מלכיור, הופקד על תיק התפוצות. השר ד"ר יוסי
ביילין ויו"ר הכנסת, ח"כ אברהם בורג ידועים בתמיכתם להידוק קשרים עם
התפוצות.

המאמץ המשותף של הסוכנות היהודית, קבוצת נדבנים (ברשות ברונפמן
ושטיינהרדט) ומדינת ישראל להביא עשרות אלפי צעירים יהודיים לביקורי בזק
לארץ (תכניות Birthright וגם 2000 Discovery) הוא מבורך גם עם הרציונאל
החינוכי הוא לקוי. (כתבה להלן).


פרוייקט שותפות 2000 של הסוכנות היהודית, שיתוף ישיר חברתי-כלכלי בין
קהילות בחו"ל ובין אזורים/ערים מסויימים בארץ, מהווה עליית מדרגה מתכנית
שיקום השכונות אשר הוא החליף. אולם, פרוייקט זה אינו מגיע להיקף
משמעותי. כמו כן הוא טעון שיפורים והבהרת הנחות יסוד לגבי אופי השיתוף.
על כך נרחיב באיגרת הבאה.

מעל הכל, חסרה תשתית של מסגרת ארגונית-פוליטית מייצגת משותפת לאלה הרואים
את עצמם כציונים בארץ ובין אחינו ואחיותינו המזדהים כך בתפוצות.

 

 

תכנית ירושלים-תשכ"ח (1968)---מטרות הציונות הן:
   - אחדותו של העם היהודי ומרכזיותה של מדינת ישראל בחיי העם.
   - כינוסו של העם היהודי במולדתו ההיסטורית ארץ-ישראל על ידי עליה מכל הארצות.
   - ביצורה של מדינת ישראל המושתת על חזון הנביאים של צדק ושלום.
   - שמירה על ייחודו של העם על ידי קידום חינוך יהודי ועברי וטיפוח ערכי רוח ותרבות יהודיים.
   - הגנה על זכויות היהודים בכל מקומות מושבם

 


לחדש את השקל הציוני! לחדש גוף דמוקרטי יהודי-ציוני לכל עם ישראל!

לפני קום המדינה, השקל הציוני בטא את הרצון החופשי של כל יהודי/ה,
בארץ ובתפוצות, להשתתף בקביעת גורלו של עם ישראל. השקל היה שווה ערך
לכל נפש אשר חפץ בו -- בלי קשר לייחוס, מין או מעמד כלכלי. השקל הציוני
בטא נורמה שונה מזאת של החברה היהודית המסורתית-הלכתית. בחברה
המסורתית, סמכות נתונה הייתה בידי פרנסים וחכמים. באמצעות השקל הנהיגה
ההסתדרות הציונית את הדמוקרטיה במשמעותה המודרנית בחיי עם ישראל
המוסדיים.

בארץ בטרם מדינה, הבחירות לועד הלאומי של הישוב היהודי היו גם הבחירות
למוסדות ההסתדרות הציונית. אחרי 1948, היצוג הישראלי לקונגרסים הציונים
נקבע על סמך תוצאות הבחירות לכנסת. שאלות קשורות לכלל העם הפכו שוליות.
לעתים קרובות מדי, שמשו המוסדות הציוניים כמפלט לעסקנים מפלגתיים אשר
"נשרו" מפעילות בזירה הישראלית.
כעבור זמן, (ובפרט אחרי העליה ההמונית) מתי מעט מפוקדי הקלפי בבחירות
לכנסת נתנו את דעתם לכך שהם מצביעים גם להסתדרות הציונית. כך נותקו
אזרחים ישראלים ממעורבות אמיתית בגוף יהודי-ציוני כלל עולמי שהיה יכול
לתת בטוי להתמודדות משותפת של התפוצות וישראל עם המשמעות של היות יהודי
בעידן החדש.
השאלות הנובעות מהיותנו עם אחד ומהיות מדינת ישראל הבית הלאומי של כל עם
ישראל הן בין היתר: מיהו יהודי? מהם וכיצד יתבצעו פרמטרים של שיתוף
חינוכי, תרבותי, וכלכלי בין ישראל והתפוצות? מהי עמדת עם ישראל בעניין
השחתת כדור הארץ? האם יש לעם אחריות לעשיה בפערים הקיימים בין עמים
(ובתוך עם ישראל) בעת ה"גלובליזציה"?
בתפוצות, שני דורות אחרי השואה והקמת המדינה רוב יהודי התפוצות הם סבילים
ואינם מעורבים אישית בעולם היהודי.

בארה"ב (התפוצה הבכירה) ב-1997 , השתתפו בבחירות להסתדרות הציונית רק
150,000 נפשות מתוך פוטנציאל של כ- מיליון. 85% מהמצביעים הצביעו בעד
זרמים דתיים. מחצית כל המצביעים הצביעו בעד "ארצה", התנועה הציונית
הרפורמית.

אין אנחנו די ערים לעובדה שרוב היהודים בארה"ב אינם עשירים. מלחמת הקיום
הכלכלי קובעת את סדר יומם. עקב כך, הנהלת הקהילות חוזרת לדפוס המסורתי
(ברירת מחדל)-- העשירים (הפרנסים) והחכמים (היום במלבושים של "היהודי
המקצוען" (Professional Jewish The). על רקע זה עלינו ליצור תהליך של
דמוקרטיזציה.

אחד מהדרכים לעודד תהליך של מעורבות ומחויבות להמוני היהודים האלה היא
בחירות דמוקרטיות בהן זכאי/ת יהיה להשתתף כל אלה התורמים סכום מינימום
לקהילה היהודית המקומית וחותמים על "תכנית ירושלים ." הבחירות עשויות
להביא למעורבות גדולה יותר בתוך הקהילה. הדבר עשוי להשפיע על ואף להחליף
את כל השרשרת האירגונית אשר מביאה לבחירת מוסדות הסוכנות היהודית. התנאי
הוא שהיהודי הפשוט ירגיש שקולו שווה ערך לקולו של הגביר. סביר כי אותם
הזרמים הציוניים אשר יצליחו להציג מסר יהודי- נבואי בשאלות כלל אנושיות
(הסביבה, ה"גלובליזציה") יזכו. השתתפות בבחירות תהווה גשר לצעירים רבים
בחזרה למעורבות יהודית-ציונית.

לא להיות לבד -- מדוע השותפות עם יהדות התפוצות חשובה לנו?

אנחנו מבקשים את יהדות התפוצות על אף התחזית הקודרת הדמוגרפית לגבי המשך
קיומה, ואולי נוכל לטול חלק קטן בנסיון להעביר את הגזרה. הכסף חשוב אך
הוא אינו העיקר. חשיבותו של הכסף נמדדת לא על פי הסכום, אלא על פי
יכולתו ליצור הרגשת שותפות ומחוייבות הדדית.

אנחנו מבקשים את הזדהותם ומחוייבותם של יהודי התפוצות לא רק כי הם נכס
איסטרטגי למדינת ישראל בקונגרס של ארה"ב. בראש וראשונה אנחנו מבקשים
אותם כי אין אנו רוצים להיות לבד. מבחינה רגשית אנחנו מבקשים וזקוקים
לאחים ולאחיות. יתר על כן - - קיימת תלות הדדית ביננו בנוגע להתמודדות
שלנו עם משמעות תכליתנו וגורלנו כעם בעת החדשה.

בחירות נפרדות לגוף יהודי הציוני עולמי חדש בארץ -- המפתח

אין אפשרות לשותפות אמיתית ביננו ללא פורום דמוקרטי משותף. פורום מסוג
זה לא ייתכן בלי בחירות ישירות אליו בארץ ובחו"ל. רק כך נעורר עניין
ברחוב -- של יהדות הארץ ושל יהדות התפוצות. רק כך נעקוף את האינטרסים
קצרי הטווח של מנגנונים מפלגתיים בארץ רק כך נעצים את היהודי הקטן מול
הגביר ו"היהודי המקצוען". אין לנו אשליות. בתחילה רק מעוט בארץ
ובתפוצות ישתתף בבחירות מסוג זה. המשתתפים יהיו אלה שאיכפת להם לא רק
מ"חיי שעה" אלא גם מ"חיי עולם" (במילים של א.ד. גורדון) . ניתן לטעון --
למה לבזבז כסף על דבר שהוא בעיקר סמלי -- בלי סמכות אמיתית. התשובה לכך
היא שרק הפעלת הסמל המוחשי של עם המתמודד עם גורלו יכול להבטיח את המשך
הקיום היוצר שלנו באשר אנחנו. הבחירות לכנסת נחוצות לכל אזרחי המדינה,
ככל המדינות הדמוקרטיות, כדי לחבר אותנו ל"חיי שעה." הבחירות לקונגרס
הציוני נחוצות לנו כיהודים ציוניים על מנת להיאחז ביחוד שלנו וב"חיי
עולם".



לעמת את החרדים עם הרעיון הציוני

מאת: מיכאל לבני


בחירות ישירות בישראל להסתדרות הציונית יכולות להביא לעימות מעניין בין
הציונות הדמוקרטית והסמכות הרבנית החרדית.

החרדים יעמדו בפני השאלה: להשתתף בבחירות או לאו? לשתף פעולה עם הציונות
הדתית האורתודוכסית או לאו? החובה לחתום על תכנית ירושלים על מנת להשתתף
בבחירות יעמוד כמבחן -- ובפרט להמוני מצביעי ש"ס! הלא רוב אזרחי ישראל
אינם מכירים את סעיפי תכנית ירושלים. קל וחומר החרדים. קצת תסיסה
חינוכית ציונית לא תזיק לש"ס - ולרב עובדיה יוסף בכלל זה!

במידה והחרדים נותנים פומבי להסתייגותם - הלא הדבר יבהיר כי הם אינם
שותפים אמיתיים למפעל הציוני. הם משתתפים אתנו על הבסיס ש"דין מלכותא
דין". אך במדינת ישראל הם נוטלים לעצמם זכות מירבית להשפיע על ה"דין"
הנוגע לכל האזרחים יהודים ואוחזים בחבל בשני הקצוות.

החרדים אינם רואים את דרכנו הציונית ודמוקרטית כלגיטימית. אם זאת, ההם
יודעים היטב כיצד לנצל את הדמוקרטיה על מנת למנוע קביעת הווי יהודי
פלוראליסטי במדינה היהודית.

כציונים בבחירות ציונית, עלינו להדגיש כי לא ניתן ולא ניתן לחרדים במדינת
ישראל לכבול את הכוח היוצר הגלום בציונות התרבותית. "הרבה פתחים
למקום."

נזכור את המילים של אברהם שלונסקי בשירו "אלה מול אלה": "...העזנו להתחיל
מבראשית כי באנו להמשיך את הדרך..."

הבחירות לקונגרס הציוני יעמידו את העולם החרדי בפני הנחת היסוד של
הציונות - אנחנו עם אחד ומדינת ישראל היא הבית הלאומי של כל עם ישראל
באשר הוא.




תכנית "תגלית 2000" - יתרונות וחסרונות


מאת: מייק ניצן

פרוייקט "תגלית 2000" מיועד להביא אלפי סטודנטים יהודים מרחבי העולם
לישראל כדי לחשוף אותם לחוויה יהודית משמעותית. התוכנית בת עשרת הימים
אמורה להדליק את הניצוץ היהודי הטמון בסטודנטים שמעולם לא ביקרו בארץ. הם
אינם מזדהים כיהודים ולרוב אינם שייכים לקהילה היהודית המאורגנת.
ההשתתפות בתכנית היא בחינם ובחסות הקרנות של צ'רלס ברונפמן ומייקל
סטיינהרט בסיוע של ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית ומספר גורמים תיירותיים
וחינוכיים.

מתוך 6000 המשתתפים שהגיעו בדצמבר 1999 - ינואר 2000, 400 הדרימו לערבה
באמצעות NFTY, ארגון הנוער של התנועה הרפורמית בארה"ב. אלה המשתתפים
היחידים בתוכנית שבמהלכה נסעו דרומה ממצדה. במשך היומיים ששהו באזור
הדרום ואילת, בקרו בקיבוץ יהל ובקיבוץ לוטן שתי קבוצות של 200 איש כל
אחת, לשעתיים. זאת על מנת לחשוף את הסטודנטים לקהילות רפורמיות ציוניות
המעמידות אתגר אינטלקטואלי ורגשי בפניהם - א/נשים שבגילם עלו ארצה לבנות
ישובים עפ"י חלומות, חזון ומשאלות לב אותם הפכו למציאות חברתית וכלכלית.

אין ויכוח בנוגע להשפעת ביקור בארץ כגורם מחזק בתהליך בניית זהות יהודית,
אך על ניצול יעיל של משאבי וכספי העם היהודי בהשגת מטרה זו קיימת מחלוקת
חריפה. אין סם פלא, חד פעמי, לאתגר שבחיזוק זהות ומחויבות יהודית. אתגר
זה מחייב מסגרות של חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, שיקלטו את חוזרי התכניות
כדי לשמור על הניצוץ שנדלק במהלך הסיור.

נוסף על כך, קיימת הסוגיה של כמות לעומת איכול - המתח בין הבאת הרבה
אנשים למעט זמן או פחות אנשים למשך זמן ארוך יותר שעשוי להפוך את החוויה
למשמעותית יותר. שאלות לוגיסטיות - לאפשר לינה בקיבוצים (בעיקר אלה
המשתייכים לזרם הדתי שלהם) במקום לינה ממוסחרת באילת. יש לשקול הארכת
התוכנית באופן בו ניתן יהיה להוסיף תכנים כמו הביקור ביהל ולוטן או
סמינרים בירושלים למספר רב יותר של משתתפים.

בינתיים, ממתינים לגל הבא ולדיונים הכרוכים בניסיון להגיע לקהל היעד
החשוב כל-כך - הדור הבא של העם בתפוצות.

מייק ניצן, חבר קיבוץ לוטן, מוסמך לחינוך יהודי מטעם מרכז מלטון
באוניברסיטה העברית, שרת כנציג מחלקת החינוך של הסוכנות היהודית למערב
צפון אמריקה בשנים 1998-1996.



עמדות "ארצנו" ותל"ם

מאת: מיכאל לנגר

האם יהיו לבחירות דמוקרטיות לקונגרס הציוני עדנה? רק ליוזמה החלטית
מטעם גופים מחוץ למנגנוני המפלגות הישראליות יש סיכוי אמיתי להעלות את
הנושא.

כבר ב- קבעה "ארצנו", הפדרציה הציונית העולמית של היהדות הרפורמית
והמתקדמת , כי כתנועה שזה עתה קמה היא תומכת בעמדה זו. בעיקר הודות
למלחמתה העקשת של "ארצה", התנועה הציונית רפורמית בארה"ב, זכתה התנועה
הציונית שם לבחירות דמוקרטיות ב-1997.


אך בעניין בחירות נפרדות לקונגרס הציוני בארץ -- "ארצנו" מגמגמת. חלק
מהסיבה כרוכה בסדרי עדיפויות פוליטיים. הדאגה המרכזית היא זכויות לתנועה
הרפורמית (התנועה ליהדות מתקדמת) בישראל. השותפות בין "ארצנו" ובין
מפלגת "שינוי" במסגרת ההסתדרות הציונית ("הסיעה החדשה") גם גורם לכך
שהשאלה הושמה על אש קטנה. רבים ב"שינוי" סבורים כי המהלך יחזק את
"מזרחי".

באשר לתנועה ליהדות מתקדמת, היא אינה כלל מעוניינת לנקוט בעמדה בנושא
"פוליטי".
עמדתה בפועל: היא תנועה דתית בלבד בדומה לזרמים הדתיים בחו"ל. בכך תל"ם
מתנתקת מיוזמות ציוניות בתחום הרחב של חיי העם בארצו.

על "ארצנו" לפעול בצורה פעילה יותר למען בחירות לקונגרס הציוני.
ועוד--חברי "חברותא - חזון לישראל" יטיבו להעלות את הנושא בועידת תל"ם
אשר תתקיים בחודש מאי.

החשיפה של הציונות הרפורמית בפני הציבור הציוני בארץ היא חשובה מכל --
אפילו אם כוחה של "מזרחי" בקונגרס הציוני עולה כתוצאה מהבחירות הנפרדות
לקונגרס. יש סכוי סביר שחלק מהציבור יתמוך בחלופה של תנועות ציוניות
קשורות זרמים אחרים ביהדות.

עדכון - מאי 2000: לאחר דיון סמלי, ועידת תל"ם דחתה הצעה ליזום פעילות
למען בחירות נפרדות לקונגרס הציוני בישראל. מנכ"ל תל"ם נימק כי הדבר
יכניס את "אגודת ישראל" לתוך ההסתדרות הציונית. קיימת כוונה להעלות את
השאלה לדיון חוזר.




אנחנו ב"חברותא - חזון לישראל" מאמינים כי:

המערכת


מדינת ישראל הציונית כוננה כבית לאומי לכל עם ישראל. המדינה קמה בעקבות
המצוקות הפיזיות והרוחניות של עם ישראל בזמן החדש ונתנה מענה לקיומנו
הפיזי. אך טרם התייחסנו לממד הרוחני והתרבותי של חיינו.

בכוח, טמונה במדינה היהודית ראשית צמיחת גאולתנו. על מנת להוציא את החזון
הנבואי מהכוח אל הפועל, נחוץ תיקון בתחומים הערכיים הבאים:


1. שלום אמת בינינו ובין שכנינו

2. שוויון ערך האדם וקדושתו. ערך זה מזכה את כל אזרחי מדינת ישראל
בזכויות שוות בפני החוק ומחייב את כל האזרחים בחובות שוות ערך כלפי
המדינה. הפערים החינוכיים והכלכליים הקיימים במדינה כעת אינם מתיישבים עם
שוויון ערך האדם.


3. שמירה על איכות הסביבה. קדושת הארץ מחייבת פעילות נמרצת על מנת לקיים
"בל תשחית". כעת אורח החיים שלנו, הן בדרכי הייצור והן בתרבות הצריכה,
מחלל ומטמא את קדושת הארץ והאדם החי בה.

4. מחויבות יוצרת למורשת ישראל. כל דור עומד במעמד הר סיני. זכותו וחובתו
לדרוש את המורשת ואת סמליה בתהליכים דמוקרטיים על מנת להבטיח את המשך
הקיום היוצר של עם ישראל באשר הוא בזמן הזה.


"איש באמונתו יחיה". במדינה ציונית-דמוקרטית אין זכות לכפות דרך מסוימת
בדרש המורשת. עלינו לקיים "והגדת לבנך ולבתך" באמצעות החוויה והלימוד גם
יחד בצורה המבטיחה כבוד הדדי בין גישות שונות.

הרעיון האלוהי על כל מגוון ביטוייו בחג ובמועד, בשבת ובחול, בחיי היחיד
ובחיי הקהילה, מהווה מוקד נצחי ומאחד לעם ישראל במשימתו האינסופית לתיקון
אדם, עם ועולם.




חברותא---חזון לישראל, ע.ר. היא עמותה ארצית עצמאית למען תיקון
רוחני-תרבותי וחברתי-פוליטי

 

המערכת: עורך-ד"ר מיכאל לבני (קב' לוטן); אסנת אלנתן (קב' תמוז-בית שמש); בנימין מאור (הוד השרון); אופק מאיר (חיפה).
כתובת המערכת: חברותא - חזון לישראל, קיבוץ לוטן, ד.נ. חבל אילות .88855 אתר: www.chavruta.org.il