|
|
חופה ריבונית יהודית
שילוב שיוויון ערך האדם לתוך תרבות יהודית ציונית.
|
התנועה הציונית קמה לא רק להבטיח מסגרת מדינית כדי שעם ישראל יחיה לבטח "ככל
עמים". אדרבא, מטרתה של הציונות הייתה ועודנה להבטיח את המשך קיומו היוצר של עם
ישראל באשר הוא. זו עמדה ציונית תרבותית והיא תקפה היום לא פחות (ואולי אף יותר)
מאשר באותם הימים בהם אחד העם הגה לראשונה (עוד לפני הרצל) את רעיון המרכז
התרבותי-רוחני.
ציונות תרבותית--משמע עצוב מחדש של פני החברה היהודית על תרבותה. רבים ממכונני
התנועה הציונית (ובפרט התנועה הציונית החלוצית) סברו כי די לכך בהגשמה עצמית
שיתופית על אדמת ישראל. עליות ראשית המאה ה- סלדו מפני עיוותי הקהילה
היהודית-ההלכתית-רבנית, הן בגולה והן בישוב הישן בארץ. קהילות אלה לא היו שיוויונית
ולא היו דמוקרטיות; ובמידה רבה אף היו אנטי ציוניות. גם בציונות תרבותית-רוחנית
("הלא מעשית") זלזלו רבים. האבות והאמהות של הציונות לא הכירו די בכך שתרבותם של
בני-אדם וקשריהם לחברה מעוצבים על ידי עולם של סמלים החוזרים על עצמם על פי עונות
השנה , ועל פי מחזור חיי היחיד ושני אלה מחוברים לחיי היחד של קהילה ועם.
עניין זה הוא ממהות הציונות התרבותית. כעת עלינו לממש אותה.
כל זוג המחוייב למורשת אבות ואמהות מחפש טקס נישואין אשר יבטא את הקשר לאותה
מורשת. עם זאת, זוגות רבים יותר ויותר דוחים את טבעת החנק החוקתית לפיה היהדות
ההילכתית-רבנית מוסמכת על ידי חוקי המדינה לכפות את דרכה התרבותית-דתית בטקס
הנישואים. הטקס גדוש מרכיבים הנוגדים לשיוויון ערך האדם (ושיוויון בין המינים
בפרט) . לזוגות שאיכפת להם, קיימת אפשרות לבטא בצורה מוחשית ויצירתית מחוייבות
יהודית שיוויונית ציונית-תרבותית בפתח דרכם המשותפת. בתהליך לקראת חופה ואף תוך
כדי הטקס, קיימת אופציה לציין את הקשר המשותף של בני הזוג לעמם, ובו זמנית להכיר
בצורך לא רק של המשכיות אלא גם של התחדשות במורשת. החופה הריבונית והשיוויונית
מהווה ביטוי ציוני תרבותי דמוקרטי ומקדם את הזהות היהודית-ציונית שיוויונית שהיא
בעלת משמעות וחיוניות בחברה הישראלית דהיום. איגרת זו מיועדת לסייע לזוגות, ועדות
תרבות ואחרים לקדם את הרעיון.
המערכת
מרכיבי טקס הנישואים ביהדות ואפשרויות להתחדשות
מרכיבי טקס הנישואים ביהדות ואפשרויות להתחדשות
ערך מיכאל לבני בעזרת אסנת אלנתן, דוריה פנקס-נווה, אופק מאיר |
להלן מנהגים סביב אירוע הנישואים – מרכיבי הטקס היהודי העיקריים, והצעות
להתחדשות. אין כאן כוונה, חלילה, למצות את הנושא. יהיה זה תרתי דסתרי "למצות" חשיבה
יצירתית. הרעיונות שלהלן לוקטו מטקסים שכבר היו, אך הם מהווים דוגמאות בלבד ונקודות
מוצא לחשיבה נוספת. בהצעות שלנו הושם דגש על טקס שוויוני אשר אינו כפוף לסמכות
הלכתית-רבנית אך שומר את מסגרת מרכיבי הטקס המסורתי. מבחינת דרך ההצגה סיגלנו חלקית
את הגישה שבספר, לרקוד על כמה חתונות – ראו "לעיון נוסף". ברור כי עד הנהגת
נישואים אזרחיים במדינת ישראל, טקסים ריבוניים לא יוכרו על פי החוק הקיים. זוג
המבקש להירשם בחו"ל כנשוי לפני או אחרי הטקס מופנה "לעיון נוסף" בהמשך האיגרת.
מרכיבי תהליך הנישואים והטקס הם: חינה, עליה לתורה בשבת שלפני הטקס, תענית (צום)
ביום הטקס, חופה, הקפות, הברכה על היין, ברכת הקידושים, מעשה הקידושים (עם עדים),
שבירת כלי זכוכית, כתובה (עם עדים), שבע ברכות, ולשמח חתן וכלה.
חינה - מקורו של המינהג כנראה בצפון אפריקה. צובעים את הכלה באדום העשוי אבקה
מחלקי צמח הכופר. בקהילות מסויימות כל הנשים צובעות אישה את רעותה. הצבע האדום
אמור להפחיד ולהרתיע שדים המבקשים לפגוע באושרה של הכלה. "מסיבת רווקות" של אז.
רעיון: לקיים מסיבת חינה לשני בני הזוג כתחליף למסיבות רווקות לחוד. ניתן לבצע
בשני חלקים. חלק ראשון של המסיבה הוא בנפרד לשני בני הזוג. חינה לגבר וחינה לאישה.
בתום החלק הנפרד של המסיבה, לאחר הצביעה, ניתן לקיים את החלק המשותף.
עליה לתורה (לפני או אחרי החתונה)- ביהדות שיוויונית הדבר מחייב קהילה בה מקובל
שגם אישה עולה לתורה. במידה ואין רצון לקיים טקס בבית כנסת (ולו בית כנסת שיוויוני
של זרם לא אורתודוכסי) יכול הזוג לקיים בוקר של עיון בפרשת השבוע (או כל מקור אחר
הנראה להם משמעותי) יחד עם חברים , הורים וקרובים אחרים. אם מזג האויר מרשה, ניתן
גם לקיים את העיון בטבע. ניתן גם לבחור בנושאים קשורים לזוגיות, שותפות אינטימית,
משפחה.
צום - לשיקול דעת. בטוי לאנרגיה הפוכה לזאת שתתבטא בשמחה. אפשרות: ביצוע חלקי.
(החופה נערכת בשעות אחה"צ על מנת שהזוג יוכל להשלים קרוב ליום מלא של צום).
ביגוד במעמד הכלולות - הצבע הלבן מסמל טהרה וכן "לוח חלק" בראשית הדרך המשותפת.
ליווי הזוג לחופה - באין הורים (או הורים מאמצים) זמינים, ניתן לבחור במורה רוחני/ת או
בחברים מיוחדים. הליווי על ידי דור ותיק יותר מסמל את רעיון שלשלת הדורות המהותי למורשת
ישראל. במידה ומדובר על קהילה קטנה ניתן לשקול ליווי של הקהילה כולה את הזוג לחופה.
רעיון: הגברים מקיפים את החתן; הנשים מקיפות את הכלה. שני המעגלים מתקרבים תוך כדי
ריקוד למיפגש מתחת לחופה.
עורכי החופה - רצוי שהזוג יבחר בהם מקרב חברים ואולי יהיו בעצמם זוג. בקהילות
מגובשות (דוגמת קיבוצים) ניתן לפעול דרך ועדת תרבות. בטקס ריבוני (להבדיל - "רבני")
עורכי הטקס אינם חייבים להיות רבנים. עם זאת, יש לציין שרוב הרבנים של הזרמים הלא
הלכתיים ביהדות (דוגמת היהדות המתקדמת) ישמחו לשתף פעולה בעריכת חתונה
שיוויונית.
חופה - סמל לאוהל היחוד של דורות עברו. היום -- סמל לבית ולחיים המשותפים החדשים
העומדים לקום. סמל נוסף: הסוכה כסוכה של שלום. ("ופרוש עלינו סוכת שלומך"
מתפילת ערבית) ניתן לאזן בין גברים ונשים המחזיקים את עמודי החופה.
הקפות -- בטקס המסורתי, הכלה מקיפה את הגבר בהגיעה לחופה--יש מסורת של שבע פעמים
ויש גורסים כי די בשלוש. החתן "מוודא" שזאת אכן הכלה ואין טעות (מעשה לבן ברמיית יעקוב).
ההקפה גם מסמלת חומת מגן. בטקס שיוויוני ניתן לשוות להקפות הדדיות.
רעיון: ללוות את ההקפות ההדדיות בשיר או קטעי דיקלום מתאימים.
ברכה על היין - הברכה על היין נהוגה בכל ארוע חגיגי ומסמלת שימחה ושפע ועל כן
נוהגים למזוג כוס מלאה (עד שנשפך מעט).
ברכת הקידושים - כאן משתלבות שתי מערכות של סמלים--אחת מסיימת את הארוסין, השניה
פותחת את טקס הנישואין. בדורות עברו היו טקסים נפרדים לאירוסין ונישואין. היום הברכות
אודות עריות ואיסור ארוסות אינן משקפות את המציאות של ימינו. ניתן לסגל את הברכה ברוך
אתה אדוני (ברוכה את השכינה) מקדש(ת) ישראל (את הזוג) על ידי חופה וקידושין.
מעשה הקידושים - באופן מסורתי החתן עונד לכלה טבעת ואומר "הרי את מקודשת לי בטבעת
זו כדת משה בישראל". ענידת הטבעת (מקור הנוהג כנראה ברומי העתיקה) מסמל היות האישה
קניין של הגבר. ברוב הטקסים השיוויוניים עונדים בני הזוג טבעת זה לזו והדבר מסמל
מחוייבות הדדית. (הדבר מתבטא גם בכתובה -- ראה להלן). נחוצים שני עדים לאמירת
הקידושים. בטקס שיוויוני אין הם חייבים להיות גברים. ניתן גם להגדיל את מיספר
העדים לארבעה - שני גברים ושתי נשים.
שבירת כלי זכוכית - למעשה זהו מנהג שהתקדש. מקורו של המנהג הוא ששמחה רבה מדי פותחת
פתח לשדים ולשטן. על כן יש למצוא דבר מעציב, דוגמת חורבן בית המקדש, על מנת להסיח
את דעתן של הרוחות הרעות. באמירה (משותפת) "אם אשכחך ירושלים..." ניתן לראות
איזכור לא רק לירושלים של מטה אלא גם לירושלים של מעלה. ניתן גם להוסיף משפט
כגון: "ולא נשכח להמשיך במעשה הבריאה -- לפעול ולעמול לתיקון עולם, כי בכוחנו
לבנות ולתקן ובידינו להצמיח גאולה." (מותאם ממרשה פלק, ספר הברכות).
הכתובה - זהו שטר התחייבות של בעל לאישה (ולמשפחתה). ביהדות הלכתית האישה אמנם
"רכוש" אך בהחלט בעלת זכויות. מבחינת התחדשות ביהדות האתגר כאן הוא בחידוש של
"קונספציה" . תחת הסדר משפטי - פיננסי ניתן לעצב התחייבות לתמיכה הדדית בכל מצבי
החיים. שני בני הזוג חותמים על התחייבות זו.
דוגמה: כתובה אשר בחלקה העליון שלושה טורים -- אמירת המחוייבות של בן הזוג, איור
מתאים באמצע, ואמירת המחוייבות של בת הזוג. בחלק התחתון של הכתובה ניתן לשבץ
את האמירה משותפת והחתימות. הכתובה מהווה תחום חופשי ליצירתיות ובטוי הגישה
הרעיונית של כל זוג.
ברכות הנישואין - "שבע ברכות" - מבחינה היסטורית, ברכות אלה לא גובשו בחטיבה אחת
ורק לשתי הברכות האחרונות יש קשר ישיר לטקס החתונה. אם זאת, יש לשים לב כי ניתן
לראות בברכות מסכת אחת. הברכות מהוות סידרה של מעגלים--הבריאה בכללותה, בריאת האדם,
ברכה המשמחת את ציון בבניה (ובנותיה) ולבסוף הברכות הקשורות לזוג. בטקס ריבוני
ושיוויוני הזוג או עורכי הטקס יוכלו "לדרוש" ולנסח ניסוח יצירתי את הברכות על פי
הבנתם. כמובן, ניתן (ורצוי) לשבץ מברכות ולא רק מברכים.
ריקוד - לשמח חתן וכלה -- כאן תורם של חברים וקהילה לגלות יוזמה ויצירתיות.
רעיון: מתחילים במעגלים נפרדים של גברים ונשים; בשלב שני המעגלים מתערבים - הזוג
באמצע. ריקודים בזוגות, הופעות וכו'. בהמשך לריקודים הקהילתיים.
טקסי נישואים כביטוי לתרבות יהודית חדשה
גדעון אלעד* |
אני רוצה להציע כי מבחנה של קהילה יהודית-ציונית הוא ביכולתה להפנים את הפרדיגמה
היהודית החדשה. מתוך פרספקטיבה זו יש לראות אף את הנושא הנדון באיגרת זו: חופה
ריבונית יהודית.
שלושה מרכיבים לפרדיגמה החדשה: היסוד ההרצליני שעיקרו הגשמת סוברניות פוליטית, קרי:
מדינה, לשם הבטחת קיומו של העם היהודי; אישור להיות העם היהודי עם-עולם, הווה
אומר, הווית התפוצה כתופעת קבע; שקידה על טיפוח היהדות כתרבות לאומית כוללת ולא רק
כדת ובודאי לא כדת רבנית שהיא אך ביטוי אחד ליצירתיות היהודית.
שילובם של שלושה אלו אינו מובן מאליו. זוהי תפיסה מהפכנית הפורצת אל מעבר להגדרות
הציוניות הקלסיות של "ציונות פוליטית" לעומת "ציונות תרבותית". אולי משהו מעין
שילוב שפעם לא היה ניתן לדמיין אותו, בין הרצל, דובנוב, הרמן כהן, אחד-העם ומרדכי
קפלן.
על "יהדות כתרבות" בהוויה של "עם-עולם" שמרכזו מסגרת פוליטית סוברנית להיות מעצם
טבעה רב-גונית ולשקוד על פיתוח מלוא רוחב היצירתיות היהודית בת-זמננו, קרי: קשת
גוונים שמוקדה האחד הוא החילוניות ומוקדה האחר הוא התרבות היהודית הרבנית. המתח
הבונה ביניהם הוא הערובה להתמדתה של חיוניות יהודית פוריה. שדה היצירה היא הקהילה
הבודדת או רשת של קהילות המקיימות ביניהן רב-שיח.
את תופעת הנהייה של צעירים ישראלים רבים לעיצוב טקסי נישואים חילופיים אני רואה
מנקודת הראות המוזכרת לעיל. לצעירים ישראלים רבים "נמאסה" העקרות הרוחנית של היהדות
הרבנית-הלכתית-כפייתית של המדינה, בעיקר כפי שהיא באה לידי ביטוי בפולחני מעבר כגון
ברית מילה, קריאת שם לבת, בר-מצוה ובמקרה דידן, נישואין. דא עקא, שנימוק ה"נמאס" אף
הוא עקר מבחינה רוחנית.
מבחנן של הקהילות היהודיות המתחדשות שלדעתי "חברותא" חפצה לבטא וליצג הוא לא רק
בהפנמת הפרדיגמה הפוריה בה פתחתי הערה קצרה זו אלא אף ביכולתן להפוך את ה"נמאס
לי" לכוח תרבותי יוצר שתשתיתו ידע, הזדהות ויכולת לעכל את הקלאסיקה היהודית
במערכת מתחדשת שעיקרה אימוץ מרחב התרבות היהודית לדורותיה.
טקסי נישואים מהווים דוגמה למה שיש לעשות: דיון מעמיק במהותם של סמלים שיש לנו
אליהם זיקה רגשית עמוקה, איננו רוצים לוותר עליהם, אך איננו מסוגלים לקבל את תכנם
הארכאי.
*גדעון אלעד הוא מחנך וחבר קיבוץ חצרים.
יוכי ברנדס - רוחמה וייס-גולדמן
לרקוד על כמה חתונות :
המדריך השלם לרישום נישואים ולעריכת טקסי נישואים אלטרנטיביים.
הוצאת חידוש - ת.ד. 10086 - ירושלים
עלות: ש"ח 35 - טל: 02-6232714
המרכז לפלורליזם יהודי,
חופש בחירה בטקס הנישואין:
מדריך לחתונה חוקית בחו"ל, 1999
לפנות אל: המרכז לפלורליזם יהודי
רח' שלומציון המלכה 18 - ת.ד. 31939, ירושלים 91319 - טל: 6256261-02
פקס: 6256260-02 - אתר: www.irac.org
עלות: חינם
| תיקון טעות: איגרת - 3 יוני 2000 |
אנו מצטערים שבמאמרה של דבורה דש מור, "רות בת-ימנו", השתבשו השורות הראשונות.
להלן התיקון:
"בספר רות אנו מוציאים ביטוי יוצא דופן של אהבה בין שתי נשים, הנאמר על ידי כלה
לחמותה. הטקסט נקרא לעיתים קרובות כבבואת עמדתה של היהדות אודות נישואי תערובת,
משום שרות, מואביה במוצאה, הופכת ברבות הימים לסבתו הגדולה של דוד, מלך ישראל..."
פספסתם איגרות קודמות? פנו אל כתובת המערכת להשלמה. כמו-כן, ניתן לעיין באיגרות
באתר החדש של חברותא: www.chavruta.org.il
באתר גם תמצאו את האיגרת מתורגמת לאנגלית. תירגום לרוסית נמצא בהכנה.
לכל קוראינו ולכל עם ישראל אנו מאחלים- שנה טובה, שנת שלום ושנת יצירה
|
|
המערכת: עורך-ד"ר מיכאל לבני (קב' לוטן); אסנת אלנתן (קב' תמוז-בית שמש);
בנימין מאור (הוד השרון); אופק מאיר (חיפה).
כתובת המערכת: חברותא - חזון לישראל, קיבוץ לוטן, ד.נ. חבל אילות .88855
אתר: www.chavruta.org.il
|
הכתבות הן על דעת הכותב בלבד. אנו מזמינים הערות והארות מודפסות עד 250 מילים.
|